אודות

צילום: איציק קנטי

טל ניצן היא משוררת, סופרת, עורכת ומתרגמת.

פירסמה עד כה שבעה ספרי שירה, שני רומנים, קובץ סיפורים ושישה ספרי ילדים ונוער, וערכה שלוש אנתולוגיות לשירה. שיריה תורגמו ליותר מעשרים שפות ומבחרים רבים משיריה ראו אור באיטלקית, בצרפתית, באנגלית, בליטאית, בפורטוגזית, בגרמנית ובספרדית. ספריה האחרונים עד כה הם ספר השירה 'אטלנטיס' (אפיק, 2019), הרומן 'הנוסעת האחרונה' (עם עובד, 2020) וקובץ הסיפורים 'איך לנצח את העצב בשלושה צעדים' (אפיק, 2021).

בתחום התרגום, תרגמה עד כה לעברית כשמונים יצירות בשירה, בפרוזה ובתיאטרון, מאנגלית ובעיקר מספרדית. ערכה את סדרת 'לטינו' לספרות היספאנית בהוצאת הקיבוץ המאוחד, את סדרת 'מקומי' לספרות עברית בהוצאת כרמל, ואת כתב העת 'אורות' ליצירה בעקבות יוצרים. כיום נמנית עם המערכת המייסדת של כתב העת המקוון 'המוסך'.

טל ניצן נולדה ביפו, ובילדותה התגוררה בבואנוס איירס, ארגנטינה ובבוגוטה, קולומביה, שם רכשה את השפה הספרדית. לאחר שהשלימה תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים היספאניים, ותואר שני בספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, התגוררה שנים אחדות בניו יורק. כיום היא מתגוררת בתל אביב. 

טל ניצן בויקיפדיה

ספרי שירה

דומסטיקה, (עם עובד, 2002)

ערב רגיל, (עם עובד, 2006)

קפה השמש הכחולה, (אבן חושן, 2007, ציורים: מירה צדר)

לשכוח ראשונה, (עם עובד, 2009)

להביט באותו ענן פעמיים, (קשב, 2012)

לחצר הפנימית, (אבן חושן, 2015, ציורים: ציבי גבע)

אטלנטיס, (אפיק, 2019)

ספרי שירה בתרגום

אנתולוגיות

זהב החוסר-כל, מבחר משירת אמריקה הלטינית (עם עובד, 1992)

פעמון הפרא, מבחר משירת אמריקה הלטינית, (הקיבוץ המאוחד / המפעל לתרגום ספרי מופת, 2000)

בעט ברזל: שירת מחאה עברית, 2004-1984, (הוצאת חרגול, 2005)

ספרי ילדים

הרפתקאות דון קיחוטה, (הקיבוץ המאוחד, סדרת 'לטינו', 2006)

שקספיר לפני השינה, (אחוזת בית, 2011)

בארץ אחרת, (עם עובד, 2012)

הבלגן שלי, (עם עובד, 2015)

גברת עוד, (הקיבוץ המאוחד, 2016)

דנית הביישנית ודניאלה אין-דומה-לה, (הקיבוץ המאוחד, 2018)

ספרי פרוזה

את כל הילדים בעולם, (אחוזת בית, 2015)

הנוסעת האחרונה, (עם עובד, 2020)

איך לנצח את העצב בשלושה צעדים, (אפיק, 2021)

פרסים

הפרס לספרות של האוניברסיטה העברית ע"ש הארי הרשון.

הפרס לספרות ע"ש רוסאריו קסטיאנוס.

פרס היצירה למתרגמים (1995 ו-2005).

פרס האשה היוצרת, מאת ויצ"ו.

פרס שר התרבות למשוררים בתחילת דרכם.

פרס שר התרבות לספרי ביכורים, עבור 'דומסטיקה'.

פרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן יונתן, ליצירות בעילום שם, עבור 'לשכוח ראשונה'.

מדליה של כבוד מאת נשיא צ'ילה, על תרגום שירת נרודה.

פרס ברנשטיין לשירה, עבור 'ערב רגיל'.

פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (פרס אשכול), 2010.

פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, 2012.

הפרס לשירה של האוניברסיטה העברית, ע"ש דוליצקי, עבור 'להביט באותו ענן פעמיים', 2013.

פרס יצחק עקביהו לשירה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, עבור 'אטלנטיס' וכלל יצירתה, 2019.

תצלומים: איריס נשר, גדי דגון, עמית צינמן