ספרי פרוזה

איך לנצח את העצב בשלושה צעדים (סיפורים)

הוצאת אפיק, 2021

"טל ניצן חוזרת אל היסודות הפואטיים שלה. ספרה החדש … הוא אסופת סיפורים קצרים וקצרצרים שנוגעים ברגישות בעצב קיומי עמוק, ממש כמו בכתיבה המוקדמת שלה ובשונה מספרה הקודם, המותחן האלגנטי "הנוסעת האחרונה" … ניצן יודעת לרחף בנגיעה מעל הנושאים הכי כבדים של החיים – תכלית, משמעות, רוחניות, אושר – ואז לכבות הכל בחטף, כמו בנשיפה על להבת נר, ולצלול לאפלה עמוקה, אינסופית …
הדרך שבה טל ניצן מצליחה למהול אופטימיות ותקווה לתוך תוגה קיומית אמורפית, תשבור לכם את הלב שוב ושוב."

רן בן-נון, המלצת קריאה לסופשבוע, ידיעות אחרונות, 23/6/21.

"ניצן מפליאה ביכולתה ליצור שפה ומבנה ייחודיים לכל אחת מהקטגוריות – אניגמטיות פיוטית לסיפורי החלום; דיבוריות, הומור וישירות לסיפורי הערוּת – ועם זאת, לתת תחושה לכידה של הספר, כמכלול שחלקיו מזינים זה את זה".

לילך קרסנטי, "שבריריות החלום" , 'מעלה', גיליון 12/21.

"הסיפורים הקצרים בספרה החדש של טל ניצן מציגים היטב יכולת ספרותית שגם גורמת לחשוב … מרבית הסיפורים בקובץ נעים על הספקטרום שבין שוברי לב לעוכרי שלווה … מדובר בספר מטלטל, מרגיז לעיתים, אך תמיד סוחף."

איל חיות מן, מקור ראשון, 9/21.

"ספרה של טל ניצן אִפשר לי את חוויית הקריאה שאותה, ככל הנראה, חיפשתי. מדובר באסופת הסיפורים הראשונה מאת המשוררת, הסופרת והמתרגמת הפורה (עד כה ראו אור ספרי שירה ושני רומנים פרי עטה), המאגדת קרוב לשלושים סיפורים: חלקם קצרצרים, בני פסקה או שתיים, ואילו אחרים נושקים להיקפה של נובלה קצרה. גם הגיבורים מתחלפים: משורר גמלוני, מוזיקאי צעיר, אמנית מתחילה, פקידה במשרד אפרורי. תיאורי המרחב מדלגים בין רחוב תל אביבי לתחנת רכבת או בית מלון בבירה אירופאית – אבל נדמה שמוטיבציה אחת משותפת לסיפורים כולם: הרצון, או נכון יותר ההכרח – לבחון את מופעיו של העוול, לתור את המרחב הרגשי שעל סף תחושת האסון, לחשב את הסיכוי להימלט ממלתעותיו, לברוא מציאות חלופית שבה הנה, אנחנו כבר בגדה השניה, ניצלנו."

לי ממן, "כמה מעט נחוץ כדי שיתחולל אסון", 'פנס', 3/22.

"כיצד ספר שיש בו גם עצב רב, מנצח את העצב? … ההסבר הפשוט קשור ביופי. אנו מוצאים ביופי נחמה."

גיא פרל, טל ניצן והקוף של קפקא, אתר פסיכולוגיה עברית, 6/22.

הנוסעת האחרונה

הוצאת עם עובד, 2020

"מותחן ישראלי מצוין … האפקט המתקבל לא מאפשר להוריד את הספר מהיד … הפרוזה הקולחת של ניצן היא ממש לא שטוחה, האקשן האלים מתקיים לצד תהפוכות רגשיות, וההתרה בסוף מתייחסת יותר לשינוי שהתחולל בדמות הראשית מאשר לתוצאות המרדף … כמה מהרגעים הבלתי נשכחים בו הופכים לכאלה לא בזכות התרחשות דרמטית, אלא בזכות חזון חסכני במילים אך עוצמתי אסתטית, קולנועי כמעט, שלא זקוק להררי תיאורים כדי להטביע את הקורא בחוויה של הדמות."

דור בביוף, "נוסעת בעקבות האפלה", מאקו

"טל ניצן עשתה זאת שוב! כמעט חמש שנים חלפו מאז שיצא ספרה הנפלא הקודם "את כל הילדים בעולם". זו הייתה המתנה ארוכה, ושווה כל רגע. טל ניצן היא משוררת גם כשהיא כותבת פרוזה … כותבת כך שרוב הזמן הייתה בי תחושת השתאות והתפעמות."

שרית פליין, אוצר מילים

"טל ניצן מיטיבה לתאר יקום מקביל שנמצא מתחת לאף שלנו, תוך דילוג חינני בין הזמנים … רומן מענג, כתוב היטב ומתובל במתח שמתאים גם למי שאינו מחובבי הז'אנר."

אהרון לפידות, 'מתח גבוה', ישראל השבוע

איזה כתיבה נהדרת. איזה סיפור נפלא. ובעיקר איזה דמויות!!! … זהו סיפור מותח ומהפך דפים, עם גיבורה אחת נפלאה. ממש. וגיבורות נוספות, יוצאות מהכלל, שמצליחות לשבור את הכללים ואת הכלים … סיפור מותח, סוחף, מסעיר, מלא כמו הגיבורות הפגיעות והחזקות כאחד, ברוע ואלימות מצד אחד וברוך קבלה ואהבת אדם מצד שני.

לי-את הלר, סלונה

"…מרידיאן הכאב והנחמה … טל ניצן … שבה ומניחה עצמה בין שני הקטבים הללו, מותחת את גוף היצירה שלה כגשר בין האחת לשנייה, ואכן מצליחה "להיות רטייה לפצעים רבים". שוב ושוב, בכל קולותיה, אומרת ניצן שהכאב והנחמה חבוקים זה בזה, הפצע והארוכה תלויים זה בזה, והסיכוי להחלים מטראומות שגרם הזולת עובר בזולת גם הוא. אין נס אחר."

מיכל כהן, 'גרעין עיקש', כשיש שתיים

"יש גיבורות שנכנסות לך כמעט מידית ללב … חלק מהיופי בספר הוא השפה … היא מצליחה להיות קלילה ועמוקה בו זמנית וליצור חיבורים מקסימים לא על חשבון זרימת העלילה. היא לגמרי יודעת את העבודה אך אין תחושה של מאוהבות עצמית ומנייריזם … הרגשתי את האהבה הגדולה לדמויות שלה ואת החמלה והרצון לתת קול לאלה שקולם לא נשמע בחברה."

שולי בן נון -פורטנוי, סלונה

"מותחן הומניסטי ויצירה ספרותית גדולה … יצירה מעולה, גם במובן המוסרי וגם במובן האסתטי … ספר שמצליח, עם כל הכאב שבו, להיות רטייה לפצעי הקוראים הפצועים."

המשוררת לאה פילובסקי

"בין השורות העלילתיות שמחזיקות קצב אינדי או טרנס… שם, בין השורות ישנה ליריקה. זו שמכוונת צליל של שאיפה ונשיפה. זו אמנות הכתיבה של טל שנוגעת בכל הרמות והמקצבים של הקיום שלנו."

המשוררת צילה זן-בר צור

"קראתי בשקיקה. התחושה העיקרית … היא שנינה, גיבורת הספר, יושבת איתי בסלון ומספרת רק לי את הסיפור שלה … כמו לראות מופע אקוסטי מוצלח של להקת רוק – כי הסיפור מותח, קשה ומטריד, ואהבתי כל כך שהוא לא מסופר בבומבסטיות מוגזמת למרות הנסיבות. זו גדולה בעיני – לכתוב ספר מותח ובכל זאת לא להגזים וללכוד את הקוראים רק בגלל המתח. מה שבעיקר תפס אותי זה הרגש דרכו מועבר הסיפור. הכול הרגיש טבעי, אמין ולא מתאמץ. לכו לקרוא!"

הסופר רועי סלמן

ספר רגיש ואנושי, קצבי ומרתק על בדידות ואהבה. יש בו מתח, יש בו כאב, יש בו בדידות, יש בו אהבה, ויש בו חמלה … אי אפשר שלא להתאהב בנינה … טל ניצן היא משוררת ואי אפשר שלא לחוש זאת בקריאת הספר, הפואטיקה הלירית מורגשת במשפטים עדינים, רגישים, תיאורים מיוחדים ובעיקר צירופי מילים המביעים רגש … טל ניצן מתארת את הצד האחורי של תל אביב …  אבל בתוך כל זה יש אור והאור הוא אהבת האדם והאנושיות. עלילת הספר … קולחת ומתגלגלת בדיוק כמו רכיבה על אופניים … לקראת הסיום נעצרה לי הנשימה מפחד, כי יש מתח בספר, למרות שאינו ספר מתח … יש בו בדידות משוועת לאהבה, ביקורת על הורות שאינה מכילה, המון חמלה ותקווה. פנו לכם זמן, כי אי אפשר להניח את הספר.

רחל פרן, חלי והספרים

"העלילה היא לבו של הרומן, ובספר 'הנוסעת האחרונה' היא מתפתחת, מעניינת ומושכת לקריאה … העלילה של 'הנוסעת האחרונה' מצייתת לכללים הידועים של ספר מתח שכתוב כיאות: בסופה חייבת להגיע תפנית מפתיעה. גם כאן זה קורה, ממש בדפים האחרונים, והכל נסגר ונחתם כיאות. הספר ראוי ויכול להפוך לסרט קולנוע. הוא כתוב באופן שמפתה לדמיין אותו כך."

עופרה עופר אורן, 'מי תגלם את נינה?', סופרת ספרים

אֶת כל הילדים בעולם

 הוצאת אחוזת בית, 2015

"'את כל הילדים בעולם' הוא מהספרים היפים שקראתי לאחרונה. יכולתי להרגיש איך הקריאה הופכת לבת לוויה שלי – בהתבוננות על העיר ועל עירוניות, על שכניי המוכרים והאלמוניים, על תלמידיי, ואפילו בחיבוק שאני מחבקת את בנותיי … כתיבתה מלאה חמלה וחום, גם כשהיא מישירה מבט אל הבדידות ואל האלימות והאכזריות שמלווים את חייהם של גיבוריה, שחייהם נרקמים ונארגים אלה באלה. טל ניצן המשוררת מורגשת בתיאורים הפואטיים, הנפלאים, המדויקים בפשטותם, אבל הם כאלה שאינם גוזלים ממקומם של שפת היומיום, טקסטים שיווקיים, והתכתבויות בצ'ט. הלוואי שכל המבוגרים בעולם יקראו את הספר הזה".

דקלה קידר בוחרת ב'אֶת כל הילדים בעולם' כספר השנה שלה, NRG.

" 'את כל הילדים בעולם', אם כן, הוא ספר שבוחן מקרוב את הקיום האנושי, ומטפל בו בביקורתיות ובחמלה בו זמנית. טל ניצן שוזרת את חייהן של דמויותיה ביד אמן קפדנית … ספר מעניין, מרגש, חכם ומענג."

ירין כץ, 'קורא בספרים'.

"קשה לחשוב על ספר עברי שתלויות בו ציפיות גדולות יותר השנה, קשה למצוא ספר שעומד בהן באופן מרשים ומשכנע יותר".

רן בן-נון, "עוצמת הרכות", ידיעות אחרונות.

"הניחו בצד כל ספר שאתם קוראים עכשיו, ופנו זמן לקרוא את הספר מכמיר הלב של טל ניצן 'את כל הילדים בעולם'. כל שורה בו היא שירה. קראתי את הספר בגרון חנוק. נועם, אלי, אלכס, סיוון, וגם העיר, המקום שבו תל אביב מתחברת לגבעתיים, לא הרפו ממני גם כשלא קראתי בו. המילים: "אני לא יכול להציל את כל הילדים בעולם", לקראת סופו, שחררו את הבכי שעמד להתפרץ. טל ניצן מכשפת." 

הסופרת מוריה אבנימלך ('זאוס בוול-סטריט', 'אוצר נעלם').  

" 'את כל הילדים בעולם' לא יכולתי להניח אחרי הפסקה הראשונה, המושלמת ממש … חמישה גיבורים ממלאים את דפי הספר הזה וכל אחד ממלא את הלב הקורא."

טל גולדשטיין, 'מגפון'.

"על אף הכאב שנפער בי במפגש עם הדמויות בספר הזה, מצאתי את עצמי נלפתת אליו, שבה אליו לילה בלילה ומוצאת בו נחמה, וזאת משום שהרגשתי מובֶנֶת על ידו באופן עמוק. ביחסים שלי עם הספר "אֶת כל הילדים בעולם" הרגשתי שהוא מהווה לי אוזן כרויה וקשבת, שהוא יודע לעומק את העמדות שאני מביאה ומצוידת בהן במפגשי עם העולם, שלא רק אני קוראת לתוכו ורואה אותו פרוש לפני אלא שגם הוא קורא אותי."

ליאור גרנות, 'פסיכולוגיה עברית'.

"ציפיתי לאגרוף הזה, אבל לא ציפיתי שאחריו יבוא עוד אחד, ועוד אחד, כמו שאחרי רעידת אדמה באות עוד כמה תגובות משנה. אני מודה שמיד אחרי רכישתו ישבתי שלוש שעות וחצי ונשאבתי לתוכו. ספר מקסים, רהוט ונוגע ללב!"

מירב גולן, 'אימגו'.

"קרה לכם פעם שספר שבר לכם את הלב והחיָה אותו בו זמנית? …  לא פעם זלגו ממני דמעות במהלך הקריאה, בפעמים אחרות חייכתי בהנאה או התפעלות ובעיקר, לאורך כל זמן הקריאה לא רציתי שהספר יגמר … הוא אכן נגמר, והדבר הראשון שרציתי לעשות הוא לחזור ולקרוא בו מההתחלה".

שרית פליין, באתר 'כותבת אתכם בשבילכם'.

"אתם תבכו, אתם תצחקו, הספר הזה יהפוך לחלק בלתי נפרד מהנפש שלכם וישמור עליכם ברגעים של חושך או חילופי עונות מוזרים ויזכיר לכם שיש לכם כוח להיות כאן".

המשוררת לאה פילובסקי ('אמנות זה', 'מקשיב גם לי דווקא עכשיו').

"טל ניצן אוספת בחבלי קסם שׂפתה "את כל הילדים בעולם" אל אי אגדתי שהיא מקימה בסבלנות ובאהבת אדם, נותנת להם מקלט בקרבו של עכשיו תל אביבי קשוח ומלמדת אותנו כי כדי לחולל נס ולהשיב אותנו מן הייאוש שמגלם "החוץ" אל מקומנו הטבעי כבני אנוש, עם מערכות יחסים בשלות, נחוץ רק ילד חלוּם אחד … זהו ספר חשוב. ספר שמקיץ נרדמים בתוך מציאות שקיימת לפתחנו, שהופכת חלק מחיינו. יחד עם זאת יש בספר פתחי מילוט ותקווה שלא מאפשרים לקורא להמשיך ולהתבונן על מה שמתרחש סביבנו מתוך ייאוש."

חגית חוף, "הילד השמימי", ביקורת במוסף שבת של 'מקור ראשון'

"קראו את 'אֶת כל הילדים שבעולם' – זה ספר עלינו. בספר הפרוזה הראשון שלה מתארת טל ניצן את המקום הקשה שאנו הולכים וגולשים אליו כחברה, המקום המתרוקן ממשמעות ומתמלא בכוח, אלימות והבלים. ארבעת גיבורי הספר מתנגדים לתהליך ההתרוקנות, מתייצבים כנגדו, ומתקנים בדרכם את שיכול אדם לתקן בעולם, ככל הנראה בדרך היחידה שעדיין עומדת לרשותם, לרשותנו … 'שיריות' שכזו מופיעה במקומות רבים בספר, בהם גם תיאורי נוף עירוני שהם מן היפים והמורכבים שקראתי. "

המשורר גיא פרל ('יש נקודה מעל הראש שלך').

פרק ראשון באתר  YNET

ראיון באתר 'קורא בספרים' בעקבות פרסום הספר